טיפול נפשי ע"י שיחות
טיפול בדיבור
פסיכותרפיה, המזוהה עם טיפול נפשי על ידי שיחות בין המטפל למטופל. היא הוגדרה עוד ע"י זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כ"טיפול בדיבור"). בטיפול נעשה שימוש בשיטות פסיכולוגיות שונות , לרוב בתדירות של פגישה שבועית בת 50 דקות. מטרתה לעזור לאדם לשנות את התנהגותו ולהתגבר על קשייו. השאיפה היא לשפר את רווחתו הנפשית של הפרט ואת בריאותו הנפשית, לפתור או להקל על התנהגויות, אמונות, פעולות כפייתיות, מחשבות או רגשות הגורמות לאדם להיקלע למצוקה נפשית. בתהליך הפסיכותרפי אמור לחול שיפור ביחסים של האדם עם הזולת, בין היתר ע"י למידת מיומנויות חברתיות. יעילותן של חלק מהגישות בפסיכותרפיה, בעיקר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מבוססות על ראיות מחקריות (evidence-based) לטיפול בהפרעות נפשיות שונות.
אסכולות וטכניקות
קיימות מאות טכניקות פסיכותרפויטיות השייכות לאותה אסכולה טיפולית (למשל, טכניקות הרפיה שונות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי). מנגד, חלק מהגישות הטיפוליות שונות זו מזו באופן מהותי (למשל, טיפול פסיכודינמי המבוסס על עקרונות הפסיכואנליזה לעומת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי). ברוב המקרים מזוהה המונח פסיכותרפיה עם פגישות בין מטפל למטופל אחד, אך נכללות בה גם טיפולים קבוצתיים, זוגיים ומשפחתיים.
פסיכותרפיסטים ומעמדם החוקי בישראל
פסיכותרפיסטים הם לרוב אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, כמו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים זוגיים ומשפחתיים. פסיכיאטרים הם בראש ובראשונה רופאים. עד לפני כמה עשורים גם הם עסקו בשיחות טיפוליות, אך כיום רובם עוסקים בעיקר בהתאמת טיפול תרופתי.
ההיתר החוק לעסוק בפסיכותרפיה שונה ממדינה למדינה. בישראל, פסיכותרפיסטים הם בדרך כלל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים ומטפלים באמצעות אמנויות, המוכרים ע"י משרד הבריאות כמוסמכים לעסוק בפסיכותרפיה. פרויד עצמו היה בעל גישה מרחיבה המכירה בבעלי מקצועות שונים בתחום בריאות הנפש לעסוק בפסיכותרפיה. לעומת זאת, בישראל עדיין לא חוקק חוק הפסיכותרפיה המגדיר בבירור למי מותר ולמי אסור מבחינה חוקית לעסוק בתחום. זאת בעיקר על רקע מאבקי יוקרה פוליטיים בין בעלי המקצועות השונים.
מאמרים נוספים בנושא: