הרוֹבּוֹט הפסיכולוגי
ELIZA, תוכנת צ'אט רובוטית שפותחה בשנות ה-60, מדמה פסיכותרפיסט רוג'ריאני. היא לא ניחנה בבינה מלאכותית, אלא רק תוכנתה לעבד את דברי המשתמש ולהחליפן בתגובות מוכנות מראש על בסיס מילות מפתח. עם זאת, היו משתמשים שחשבו שהיא אנושית. אשליה זו של המשתמשים נשמרת, כל עוד הם מדברים על עצמם ועל חייהם. ELIZA מעבדת את דברי המשתמש בצורה הרבה פחות אוטומטית מאשר משפטים שנציגי שירות לומדים "לדקלם" ללא קשר לדברי הלקוח ומאשר חלק מהדיאלוגים המתנהלים כיום בין מכרים, ידידים ואפילו חברים.
"זה היה המחשב שואל אולי: האם זה מרמז על משהו אחר, ששייך לך?"
(דוד אבידן, מתוך שיחות ששוחחו את עצמן, הפסיכיאטר האלקטרוני שלי)
השימוש במחשב בטיפול פסיכולוגי נעשה שכיח יותר ויותר. ניתן למצוא טכניקות מדיטציה והרפיה רבות בסרטוני יוטיוב. טיפולים מקוונים נערכים יותר ויותר בעזרת תוכנות כמו סקייפ או זום במצבים של מרחק גיאוגרפי בין המטפל למטופל, במיוחד מאז פרצה מגפת הקורונה. הודעות דוא"ל ותוכנות תקשורת שונות מוחלפות בין המטפל למטופל בין הפגישות. יישומונים שונים המבוססים על טיפול קוגניטיבי-התנהגות (CBT) ניתנים להורדה לטלפונים החכמים. כל אלה נחשבים בעיני הפסיכואנליטיקנים האורתודוכסים הפרה גסה של גבולות המסגרת הטיפולית המסורתית (setting).
הטיפול המרוכז בפונה של קארל רוג'רס
אפשר אולי להבין שאפליקציות, תוכנות מחשב וטיפים מעשיים המופיעים בסרטוני יוטיוב עשויים לשמש תחליף לטיפול הקוגניטיבי-ההתנהגותי (CBT). הנחת היסוד של טיפול זה היא שקשיי המטופל נובעים מעיוותים קוגניטיביים (חשיבתיים) ו/או מהיעדר כישורים התנהגותיים שניתן ללמדו בטיפול (למשל, אסרטיביות). אלא שכבר באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 הגדיל לעשות ג'וזף וייסנבאום מהמכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT). הוא פיתח את אלייזה, תוכנת מחשב המהווה הדמיה של הטיפול הממוקד בפונה (client-centered therapy) של קארל רוג'רס. בגישה טיפולית, זו אמור הקשר האישי בין המטפל למטופל להוות חוויה מתקנת לביקורתיות של הורי המטופל כלפיו. רוג'רס אף כינה את הטיפול שלו "טיפול בלתי-מכוון" (non-directive therapy כדי להדגיש את הרעיון שחשיבתו וכישוריו ההתנהגותיים של המטופל תקינים ולכין הוא אינו זקוק להכוונה מעשית.
רוג'רס הגדיר את תנאים הכרחיים להצלחת הטיפול. אלה כוללים כנות מצד המטפל, אמפתיה ויחס חיובי בלתי מותנה. יחס זה נועד לשמש חוויה מתקנת ליחס הורי ביקורתי. על המטפל להימנע מגישה שיפוטית. להקשבה בלתי-שיפוטית של המטפל לדברי המטופל חשיבות מרכזית. זאת במיוחד בהתחשב בכך שאנשים, בעיקר בחברה המערבית המנוכרת, עסוקים בענייניהם שלהם. לעתים קרובות הם יפטרו את האדם במתן עצה מעשית שאולי מתאימה להם אך לא למי שנזקק לתמיכתם.
גישה זו נוטה להיתפס בציבור הרחב כפאסיבית ("הפסיכולוג המהנהן"). רבים ממטופליי טופלו ע"י מטפלים אחרים לפני שהגיעו אליי. התלונה המשותפת היא על כך שהם "רק הקשיבו". אחת הטכניקות הטיפוליות המרכזיות בגישתו של רוג'רס היא שיקוף. המטפל חוזר על דברי המטופל כדי להבטיח שהקשיב לכל מילה ומילה בסבלנות ובתשומת-לב. כיצד ניתן להעלות על הדעת שתוכנת מחשב יכולה להוות הדמיה של טיפול שבו הקשר האישי בין המטפל למטופל עומדת במרכזו?
חוויה מתקנת באמצעות רובוט – הכירו נא את ELIZA
באופן פרדוכסלי, וייסנבאום פיתח את תוכנת ELIZA דווקא כדי להמחיש את שטחיות התקשורת בין אדם למכונה. ELIZA מעוררת שיחה ע"י שימוש ב"התאמת תבנית" (pattern matching) המעניקה למשתמש אשליה של הבנה מצד התוכנה. התוכנה אכן אינה כוללת כל תכנים טיפוליים הנכתבים ע"י הרובוט הממלא את תפקיד המטפל. היא כן מבוססת על טכניקת השיקוף שפיתח רוג'רס. טכניקה זו כוללת כאמור חזרה על דברי המטופל כדי להבהיר לו שהמטפל מקשיב לכל פרט ופרט ומחזירה את השאלה אל המטופל. מאחורי טכניקה זו עומדת הנחתו של רוג'רס שתפקיד הטיפול הוא להחזיר למטופל את יכולתו הטבעית שנפגעה כתוצאה מהביקורתיות של הדמויות המחנכות (בעיקר ההורים והמורים).
וייסבאום תירגם את טכניקת השיקוף לכללים שהורו לתוכנה לחזור על דברי המטופל ולהחזיר אליו את השאלה. השם ELIZA, אגב, ניתן לתוכנה על שמה של לייזה דוליטל, דמות מרכזית במחזהו של ג'ורג' ברנרד שאו "פיגמליון". אלייזה הייתה בת מעמד הפועלים שלמדה לדבר במבטא של המעמד העליון באנגליה. וייסבאום האמין שהבִּינׇה המלאכותית של התוכנה יכולה להשתפר בהדרגה באמצעות דבריהם של "מטופלים" שונים. קטונתי מלהבין בתוֹכְנִיתׇנוּת, אך למיטב הבנתי, הדבר דומה להשלמת משפטים ע"י מנוע החיפוש של גוגל או ע"י יכולתו של הדפדפן לזכור ביטויים וכתובות אתרים שהשתמשנו בהם בעבר.
אשליית המשתמשים
אנשי אקדמיה רבים האמינו שתוכנה בעלת בינה מלאכותית מסוגלת להשפיע על חייהם של אנשים הסובלים מבעיות פסיכולוגיות ואף לעזור לרופאים בטיפול בהם. הגיל נותן בי את אותותיו וזיכרוני אינו משובח כפי שהיה בעבר. עם זאת, אני יכול להעיד שהעובדה שאני זוכר פרטים, שוליים לכאורה, מדברי המטופלים (לפעמים פרטים שהם עצמם שכחו), הדבר גורם להם חוויה שהם משמעותיים עבורי. ניקח את הדוגמא הפשוטה של שמות של דמויות שונות בחיי המטופל. לשמות עצמם הרי אין משמעות, אך זיכרונם ע"י המטפל בהחלט מעניקה למטופל תחושה שהוא זוכה לתשומת-לב מיוחדת. ניקח את הדוגמא ההפוכה של מטפל שאינו זוכר את השמות הללו או מתבלבל ביניהם. במקרה כזה המטופל צריך לחזור שוב על אותו סיפור משמעותי עבורו והוא מתמלא תסכול מחוסר תשומת-הלב של המטפל אליו. העובדה שהמטפל שוכח פרטים שונים בחייו האישיים שלו אינה מנחמת את המטופל.
צורך נואש בהקשבה אמיתית
נטיית המשתמשים הראשונים בתוכנה המְדׇמׇה תגובות של מטפל להאמין שמדובר במטפל אמיתי או בתוכנה בעלת הבנה ואינטליגנציה מדהימה. מחקרים רבים מצביעים על איכות הברית בין המטפל למטופל כגורם משמעותי בהצלחת הטיפול. איכות הברית הזו נמצאה כקשורה להצלחת הטיפול הרבה יותר מאשר הגישה הטיפולית. במילים אחרות, גם אם תיאורטית גישה אחרת הייתה מתאימה יותר לבעיותיו של המטופל, אם היא תיושם ע"י מטפל שהקשר שלו למטופל ייתפס כמשמעותי פחות, לא תהייה חשיבות רבה לגישה עצמה.
אולי ניטיב להבין את אשליית המשתמשים אם נשווה את תגובות התוכנה (כאמור, בלי להבין את דבריהם) לשיחות רגילות בין אנשים. בחלק גדול מהמקרים תגובות הזולת נשמעות אוטומטיות הרבה יותר מהתגובות של ELIZA ידידתנו. אם נחשוב לרגע על נציגי שירות המדקלמים משפטים שלמדו בהכשרה לתפקיד והם חייבים לומר ללקוח, ללא קשר לדבריו. למשל "שמחתי לעזור" בסוף השיחה, גם כשהנציג לא עזר כלל. ברור, שתגובה כזו מתעלמת לחלוטין מהלקוח לעומת תגובותיה של ELZIA שחוזרת על דברי המשתמש ומחזירה אותם אליו בצורת שאלה, כמו "מדוע אתה חושב כך?"
אלא שאיננו צריכים להרחיק לכת לנציגי שירות או תומכים טכניים. כמה פעמים הייתם עדים לדיאלוג הבא: "מה קורה, הכול טוב?" שימו לב שהתשובה כבר הושמה בפיו של הנשאל. ELIZA, לעומת זאת, לא תוכנתה לשאול אם הכול טוב, אלא היא חוזרת על דברי ה"מטופל" ומחזירה אותם אליו בצורת שאלה. למשל, בצילום המסך שבהמשך, תגובתה של ELIZA היא "האם תוכל לפרט יותר?" (?Can you elaborate on that). מתי בפעם האחרונה נתבקשתם לפרט משפט שלכם ע"י מכר, ידיד או חבר? כאשר מטפל מקשיב אך שותק ומהנהן, לא קשה להבין את התסכול שחש המטופל.
דוגמא לשיחה עם אלייזה מתוך הערך "אלייזה" בוויקיפדיה-ישראל 
(רוצים לשוחח עם ELIZA? הקליקו כאן)
אחד ממטופליי אמר לי פעם שההגדרה ל"משוגע" הוא מי שעונה ברצינות על השאלה "מה שלומך?"
עצות מעשיות כ"פטור" מהקשבה
כאמור, בטיפול הבלתי-מכוון של רוג'רס שעליו מבוססת התוכנה אין זה מתפקידו של המטפל להציע פתרונות מעשיים. זאת כדי לגרום למטופל להאמין ביכולתו המחשבתית וההתנהגותית. בוודאי נתקלתם בנטייתם של אנשים להציע פתרונות כאלה כדי לפטור את עצמם מהקשבה סבלנית לדבריכם. מילא. זה אינו תפקידם. אלא שחלק גדול מהמטפלים ממהרים להציע עצות כאלה, בין אם כשיטת טיפול ובין אם כביטוי לכֶּשֶׁל אמפטי, חוסר יכולת להכיל את קשייי המטופל או חוסר סבלנות וסובלנות. ELIZA תוכנתה לא להרפות בניסיונותיה להתייחס אלינו.
מאמרים נוספים בנושא:
טיפול יעיל בדיכאון: 3 שלבים שאפשר (וצריך) לעשות בבית | מי צריך פסיכולוג? האפליקציות שכובשות את עולם הטיפול | שאלון דיכאון