טיפול וייעוץ פסיכולוגי | פרופ' גידי רובינשטיין | תל-אביב
פרופ' גידי רובינשטיין - פסיכותרפיה
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
הקורונה – נגיף הבדידות
ראשי » דיכאון » הקורונה – נגיף הבדידות

הקורונה – נגיף הבדידות

לא טוב היות האדם לבדו


בימים קשים אלה, שבהם אנו מצויים להתבודד זה מזה ולהישאר לבד בבתים, צצה לפתע בחיי אריאלה, אישה תוססת, מוחצנת, פעלתנית ותמיד מוקפת אנשים, שניתקה מזמן כל קשר עמי לפני כ-10 שנים, צצה לפתע בחיי בכל אמצעי התקשורת האפשריים. בפעם האחרונה שדיברנו נהנתה מאוד מתפקידה החדש כסבתא שכאילו גילתה את העולם מחדש ואצה-רצה מנכד לנכד, שמחה על ההזדמנות לגדל עוד דור של ילדים. לאחר התחמקותה מכל קשר עמי, היה ברור כשמש שהיא מבקשת לדבר עמי משנאת המן ולא מאהבת מרדכי, מהבידוד הכפוי מילדיה ונכדיה ולא מאיזה פרץ געגועים אליי.


שכחו אותי בבית

חרדת נטישה בשלבים הראשונים להתפתחות ממלאת תפקיד הישרדותי בחיי התינוק, תפקיד העוזר לו להישאר קרוב לאמו וליהנות מהגנתה, כשאין לו כל ביטחון בשובה, כשהיא עוזבת אותו ולו לרגע קט. אני משער שבמצב הבידוד הכפוי החדש שנוצר, בעיקר בין בני הגיל השלישי, הנמנים על קבוצת סיכון, לילדיהם ונכדיהם, הספיקה אריאלה לשוחח עם חבריה וחברותיה הרבים ובלית ברירה, הגיעה לסוף הרשימה ונזכרה בי.

האם בימי הבידוד הכפוי אכן חזרנו להיות תינוקות בכל מה שקשור לפחד להיות לבד? כן ולא. מן הסתם יש הבדל מהותי בין בנות ובני הגיל השלישי שנסיבות החיים אילצו אותם לחיות לבד גם בימים כתיקונם לבין אלה שהיו מוקפים אנשים אחרים, בין אנשים מוחצנים המעדיפים לעשות הכול יחד עם הזולת לבין המופנמים שבחבורה המעדיפים לעשות דברים לבדם ואפילו ליהנות מכך, בין בעלי משפחות לבין חסרי משפחות ועוד ועוד.

הפחד להיות לבד כהפרעה נפשית

במדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני מאופיינת חרדת נטישה ע"י מצוקה קשה וקבועה לאחר פרידה, דאגה לגבי אובדן דמויות התקשרות או פגיעה אפשרית בהם (כמו מחלה, אסונות או מוות), התרחקות מהבית, חרדה קשה וסירוב להיות לבד בבית או מחוצה לו, סיוטי לילה ותסמינים גופניים (למשל, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילה והקאה). בתנאי הבידוד והסגר הכפויים, אין כמובן כל כוונה לטעון שהסובלים מחרדה בתנאים כפויים אלה סובלים מהפרעה נפשית, אם כי כמו בכל תופעה אנושית, קיימים הבדלים בין-אישיים, חלקם נפשיים וחלקם מצביים (כלומר, נובעים מתנאי החיים השונים בהם חיים אנשים שונים).

אז מה עושים?

ייעוץ פסיכולוגי

ראשית, חשוב לציין שלא כל פנייה לייעוץ פסיכולוגי היא תוצאה של הפרעה נפשית. יש מצבי לחץ מציאותיים וחיצוניים לחלוטין ודרכים פסיכולוגיות לשפר את איכות החיים ואף לעזור לאדם להתמודד עם מצבים אלה בעצמו. הטיפול הקצר והיעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הכולל דרכים להרגעה עצמית, חשיפה הדרגתית למצב המאיים ושינוי דפוסי חשיבה קטסטרופליים המגבירים את החרדה.

כשמדובר בילדים הפוחדים להישאר לבד, לתגובתם ההורים חשיבות מכרעת. היענות לכל בקשה, דרישה או בכי של הילד עלולה לחזק את החרדה ואף להנציח אותה, גם לאחר שנחזור לימים כתיקונם. לעומת זאת, חשיפה הדרגתית למצב הבידוד, עשויה לעזור לו לשאת את המצב הקשה ולמנוע את החמרתו – וגרוע מכך, את הנצחתו – כשנחזור לשגרה.

לשם כך, ברור שההורה צריך להיות מספיק רגוע מספיק בעצמו וכדי להגיע למצב כזה מומלץ להיעזר באיש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש. מחקרים מעידים חד-משמעית שהפרעות חרדה נוטות לעבור מהורים לילדים ע"י למידה – ולא ע"י גורמים גנטיים. 

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי נגד בדידות עלול להישמע ציני, במקרים רבים רמת החרדה גבוהה כל כך שאין היא מאפשרת היענות לטיפול הפסיכולוגי. בחלקים רבים של הציבור, גם המשכילים והנאורים ביותר, טיפול תרופתי מעורר דעות קדומות קשות, שלא בצדק. אחת החרדות השכיחות ביותר שאני נתקל בהן היא אם הטיפול הוא "לכל החיים". מקורו של החשש בחשיבה קוטבית ("או הכול או לא כלום", "שחור או לבן") לרצף של גווני ביניים.

 שניתן להגמיש ע"י ניסיון להפוך את החשיבה הקוטבית לרצף של גווני הביניים שבין שחור ולבן. באופן גס, ניתן לחלק את תרופות ההרגעה לשתיים:

  1. בנזודיאזפינים (למשל, אסיוול, קלונקס, ואבן) המשפיעות באופן נקודתי למספר שעות. בתרופות אלו מומלץ להשתמש לפי הצורך עד שבועיים. מעבר לכך קיימת סכנה לפיתוח סבילות (מינונים הולכים וגדלים שאינם עוזרים).
  2. תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין, נוראפניפרין ודופמין במוח (SSRI/SNRI, כמו ציפרלקס השכיח ביותר בשימוש, אפקסור/וייפקס, פרוזק/פריזמה). אם מצב הלחץ ממושך מומלץ להתמיד בטיפול מספר חודשים, אך בהחלט לא "לכל החיים".

שני סוגי התרופות ניתנות לא רק ע"י פסיכיאטרים אלא גם ע"י רופאי המשפחה.

טיפול קבוצתי וקבוצות תמיכה

כיום ניתן להשתמש בשלל אמצעים וירטואליים כמו פורומים ושיחות קבוצתיות, שניתן להירשם אליהן. ההרשמה נועדה למנוע התערבות של גולשים זרים ומפריעים הפוגעים בפרטיות ובסודיות אשר המנחה יכול לחסום את השתתפותם בכל רגע נתון. טיפול זה תמיכה של כמה אנשים הנמצאים באותו מצב. גם אם שני חברים סובלים מאותה בעיה, קיימת סכנה שיגבירו זה את חרדתו של זה, כמאמר המשורר "ייאוש אחד פגש ייאוש שני". חשוב שמנחה הקבוצה יהיה איש מקצוע מוסמך שייטיב לאזן בין תמיכה רגשית לסמכותיות הכוללת ויסות בין המשתתפים ומתן מידע רפואי.


ייאוש אחד פגש ייאוש
שאל אותו איך הוא מרגיש
ענה ייאוש בקול כבוש
אני אדיש

מילים: מאיר אגסי
לחן: מתי כספי


הסחות דעת

בימי פריחתה של הפסיכואנליזה, נחשבה הדחקה למנגנון הגנה שהוא על גבול ה"חטא". ואולם, שורה ארוכה של מחקרים  מעמיקים שערכה פרופ' סוזן נולן-הוקסמה מאוניברסיטת ייל מסתבר ש"חפירה" (rumination) מגבירה דיכאון ומונעת פתרונות בונים. את ספרה העממי בנושא, "נשים שחושבות יותר מדי" היא מסיימת בשורה של הצעות להסחת דעת כדי למנוע הישאבות למצב הקשה. יש המוצאים בפעילויות פנאי קלות, כמו בתכנית בידור בטלוויזיה הסחת דעת ויש המוצאים אותה בפעילויות הדורשות ריכוז רב. מציאת שביל הזהב בין אוורור הרגשות בקבוצת תמיכה להסחת דעת היא אתגר לא פשוט המחייב ניווט וויסות. מותר גם מותר לקחת פסקי זמן ממבול החדשות הקטסטרופליות החוזרות ונשנות.

 

שיתוף
  • Facebook
  • Google
  • הדפסה
  • אימייל
  • Twitter
  • LinkedIn
בדידות חרדה CBT קורונה קבוצות סיכון קשישים
« הקודם
הבא »

בואו לדבר על כך בפורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

בעזרת השאלון שלפניכם תוכלו להחליט האם לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקשר לתחושותיכם. אל השאלון יש להתייחס רק כהכוונה ראשונית והוא אינו נועד להחליף הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית הנערכת ע"י איש מקצוע פנים אל פנים


לעבור לעמוד שאלון דיכאן כאן
מאמר החודש
  • טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?
חדשות האתר
  • טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?
  • כשלים פסיכולוגיים בחיפוש זוגיות
  • הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD)
  • מקומם של מנגנוני הגנה בטיפול פסיכולוגי
  • האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים עלינו?
  • הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה
  • בין הנפש לגוף | חרדת בריאות בתקופת הקורונה
  • הקורונה – נגיף הבדידות
  • עצרי, מניאק לפנייך
  • התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע
  • אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)
  • קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)
  • טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב | בדיחה גרועה או מציאות?
  • הפרעות חרדה: הכול נשאר במשפחה
  • הגיקים: קווים לדמותם של מתכנתים
  • כשחרדה פוגשת דיכאון
  • הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית
  • במי אנחנו מתאהבים?
  • "ככה כך ולא אחרת…": על הפרעות כפייתיות
  • תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • האביר על הסוס הלבן: בחירת בני-זוג לחיים
  • כמה זה עולה לנו? מחיר השייכות
  • מה לעשות? על מתן עצות בטיפול פסיכולוגי
  • הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD): לבטים באשר לבן הזוג המתאים
  • האם פסימיות היא בהכרח סימפטום של דיכאון?
  • איזה דיכאון? סוגי דיכאון והטיפול בהם
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD )
  • הנפש והרפש: טיפול נפשי וחיטוט עצמי
  • היפה והחנון: הפסיכולוגיה של המופנמות
  • הרהורים נוגים: על דיבורים ומעשים בהתמודדות עם דיכאון
  • איידספוביה
  • הצ'ופצ'יק של הקומקום: על הפרעת גוף דיסמורפית
  • לא לא כל-כך יפה ולא בת 16: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים
  • בגנות ובזכות הפסיכותרפיה: מיתוסים ומציאות
  • האם קרבה מולידה בוז?
  • חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם
  • טיפול בחוזקות: חיזוק היתרונות במקום תיקון החסרונות
  • על מסיכות שלנו: העמדת פנים בחיי היום-יום
  • "לבד על הגג – שבתות וחגים…"
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות
  • היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? – מבט שני
  • "בטיפול": מאצ'ו הולך לאיבוד
  • פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות
  • "הוא נעזב, הוא נושר בסתיו" – על גיל הבלות של הגבר
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • טקסט וקונטקס או דמגוגיה זולה: על "גלולות האושר" של אשרת קוטלר
  • פסימיזם, אופטימיזם וריאליזם: כוחה החיובי של חשיבה שלילית
  • פסיכותרפיה מהי?
  • אלו גישות קיימות בפסיכותרפיה?
  • למי מתאימות הגישות הטיפוליות השונות?
  • כיצד לבחור מטפל?
  • מי אתה, המטפל?
  • מהי "התנגדות" לטיפול?
  • האם הכול נשאר ביני ובין המטפל?
  • מה עדיף – השירות הציבורי או השוק הפרטי?
  • האם אני זקוק לטיפול תרופתי?
  • האם אני בדיכאון?
  • זה הסתיו עם הענן: על דיכאון עונתי
  • הגנת-יתר הורית כמחסום לעצמאות אישית
מאמרים אחרונים

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה

כשחרדה פוגשת דיכאון

תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי

האם פסימיות היא בהכרח סימפטום של דיכאון?

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים עלינו?

הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה

בין הנפש לגוף | חרדת בריאות בתקופת הקורונה

הקורונה – נגיף הבדידות

נושאים נוספים
  • דיכאון
  • טיפול
  • יחסים
  • חרדה ו-OCD
  • שאלות שכיחות

פרופ' גידי רובינשטיין

טל'   03-6969697   -   gidi.rubinstein@gmail.com   (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל