טיפול וייעוץ פסיכולוגי | פרופ' גידי רובינשטיין | תל-אביב
פרופ' גידי רובינשטיין - פסיכותרפיה
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
לא לא כל-כך יפה ולא בת 16: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים
ראשי » דיכאון » לא לא כל-כך יפה ולא בת 16: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים

לא לא כל-כך יפה ולא בת 16: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים

הפרעת גוף דיסמורפית (BDD): ה-OCD שעלול להגיע לאובדנות

חלומות מפלסטיק

סדרת הטלוויזיה חלומות מפלסטיק מציגה שורה של מנותחות ומנותחים פלסטיים סדרתיים. חלקם בעלי שאיפה להתפרסם. מי שצפה בסדרה בוודאי שם לב שגם אם האישה או הגבר שבעי רצון מתוצאות הניתוח, שביעות רצון זו היא זמנית, עד מהרה המנותח מוצא פגמים בניתוח ו/או מבקש לשנות חלקים אחרים בגופו. בחלק גדול מהמקרים מדובר בגחמות משתנות ואין כל ליקוי אמיתי במראה. דימוי הגוף הוא חלק מהדימוי העצמי שלנו. אלא שהרבה יותר קל לומר לעצמך שאם תשנה רק את הפרט הזה והזה, חייך ישתנו. כך, במקום לטפל לעומק בדימוי העצמי הנמוך, נתפס האדם לליקוי מזערי או מדומה לחלוטין. הפלסטיקאים, מי יותר ומי פחות, מצהיר על כך שהוא עורך תיאום ציפיות לפני הניתוח, אך קשה להבין כיצד תיאומי ציפיות כה רבים מסתיימים בניתוחים סדרתיים.

חלומות מפלסטיק.jpg

פרעת גוף דיסמורפית (body dysmorphic disorder)

העולם המודרני טומן בחובו לחצים וחרדות רבות, שבחלק מהמקרים הופכות להיות הפרעות נפשיות. בחלק מהמקרים, כמו בהפרעת חרדה כוללנית (generalized anxiety disorder) החרדה פולשת לתחומי חיים רבים, או ממוקדת בגורם מציאותי אך יומיומי (למשל, בחינות סוף השנה). נדמה שברגע שיחלוף תחלוף גם החרדה, אך זו מתחלפת מיד בחרדה סביב נושא אקטואלי אחר. בחלק אחר מהמקרים ממוקדת החרדה בגורם חיצוני וממוקד שקל יחסית להימנע ממנו, כמו בפוביות השונות (פוביה מחיות, פוביה מפני טיסות וכו'). בחלק אחר ממוקדת החרדה ברעיון מוזר ולא מציאותי, מחשבה טורדנית המכונה אובססיה (למשל, אמונה שאם לא אדרוך על הקווים שבין המרצפות יימנע אסון). הפרעת גוף דיסמורפית היא למעשה סוג של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) שבה האובססיה ממוקדת בליקוי אמיתי מזערי או בליקוי מדומה בגוף או בפנים. המטופל משוכנע כי ניתוח פלסטי או התערבות רפואית אחרת תפתור את הליקוי ובכך תבוא גאולתו.

לא מרוצים

Imagined Ugliness Syndrome' Affecting Teens, Says Expert - Plastic Surgery  Practice

חוסר שביעות הרצון מהליקוי מגיעה, במקרים רבים, להימנעות מיציאה למקומות בילוי, מקומות מוארים במיוחד, בילוי של שעות מול המראה ועיסוק אובססיבי באותו "ליקוי". לכך מלווה תחושה קשה של האדם שאם ייראה בציבור יהווה מושג ללעג והשפלה. האבסורד שבדבר הוא שבחלק גדול מהמקרים מדובר באנשים יפים במיוחד הזוכים למחמאות. מחמאות אלו גורמות באופן פרדוקסאלי לבדיקות חוזרות ונשנות וחוברות לפרפקציוניזם ממאיר ונרקיסיזם שמאחוריו דימוי עצמי נמוך. חוסר שביעות הרצון מהמראה החיצוני מלווה ברוב המקרים חרדה מתגובת הסביבה, הימנעות שעלולה להגיע עד כדי הסתגרות מוחלטת בבית ודיכאון שעלול להסתיים באובדנות. או דיאטה קיצונית או אימונים מפרכים בחדר הכושר, יפתרו את הבעיה ויביאו לגאולתו. ההפרעה עלולה להגיע לממדים של דיכאון קשה עד כדי אובדנות.

הניתוח הפלסטי – החמרת והנצחת ההפרעה

אולי אחד הפספוסים הגדולים ביותר של מנתחים פלסטיים הוא באבחון. ההפרעה הנפשית עשויה לכלול  פגם גופני ממשי, אך המשקל הניתן לו ע"י המועמד לניתוח הוא כבד מנשוא. במקרה כזה ציפיותיו של המנותח מהניתוח נשמעות מציאותיות ביותר, אך נטייתו לייחס לפגם עולם ומלואו דורשת אבחון של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בהפרעה זו החולה מאמין שאיבר או חלק מאיבר בגופו פגום. המחשבה הטורדנית (אובססיה) משתלטת על האדם והדבר עלול לגרום לפלסטיקאי  לפספס הוא את הערכת היתר העצומה (over-valued idea) של המועמד לניתוח את הליקוי. הפגם, המזערי או המדומה, מרוכז לרוב בפנים (אף, פה, קמטים, צלקות, אוזניים, שיער, עיניים), בחזה או באיברי המין.

הכירורגיה לעומת הפסיכיאטריה

על אף שהפרעת גוף דיסמורפית הינה אבחנה חדשה יחסית מבחינה היסטורית, היא תוארה בספרות המקצועית לראשונה כבר בשנת 1880 כתסמונת הכיעור הדמיוני (imagained uglyness syndrom). היה זה בדיוק בשלב שבו החלו להיערך הניתוחים הפלסטיים המודרניים. בשנת 1886 טבע רופא איטלקי בשם אנריקו מורסלי את המונחה פוביה דיסמורפית (dysmorphic phobia), שמשמעותה פחד מצורה מעוותת. מורסלי היה הראשון שטען שהבעיה היא פסיכיאטרית. זאת כאשר הרופאים המנתחים טענו שמדובר בבעיה כירורגית.


מכאן אנחנו יכולים להבין באיזה סיכון גבוה נמצאים הסובלים מההפרעה. בעיקר כאלה הנמצאים בסיכון לסבול ממנה אך היא עדיין לא פרצה אצלם ובקשתם לניתוח קוסמטי שאין לו הצדקה אובייקטיבית נענית.


האשליה

הואיל וההתמודדות עם דימוי עצמי נמוך עלולה לעורר חרדה ודיכאון, לא קשה להבין מדוע אצל חלק מהאנשים קיימת נטייה לייחס אותו להיבט ספציפי שלו הקשור לדימוי הגוף. מייסר ככל שיהיה, קיימת סביבו אשליה שאם רק הוא יתוקן, תיפתרנה כל הבעיות האחרות. התערבות מסוימת אחת, בין אם מדובר בניתוח קוסמטי, בהזרקת חומרי מילוי, בדיאטה קיצונית או באימונים אינטנסיביים לחיטוב הגוף במכוני כושר.

ואולם, חוסר שביעות הרצון של מנותחים קוסמטיים סדרתיים מעידה על כך שהליקוי נשאר, ללא כל קשר להצלחת הניתוח. לעתים הוא מתבטא בחוסר שביעות רצונם של המנותחים מתוצאות הניתוח, דבר המוביל לסדרת תיקונים. במקרים אחרים עובר חוסר שביעות הרצון לאיבר אחר בגוף. כאמור, מחקרים מצביעים על שילוב של רמות נרקיסיזם ופרפקציוניזם גבוהות מאוד אצל מנותחים קוסמטיים סדרתיים. אלו מבטיחות שהאדם יישאר מרוכז בעצמו ולא יהיה מרוצה ממראהו. 

המלחמה בגיל

חלק גדול מהניתוחים הקוסמטיים נועד למלחמה בגיל הביולוגי של האדם, עימו הוא נמצא בסוג של "מיקוח". חלק מהמנותחים הם כאלה ששמו את כל יהבם על המראה החיצוני (למשל, דוגמניות מבוגרות). בקרב נשות אקדמיה למשל נמצא שיעור קטן הרבה יותר קטן של נשים הצובעות את שערן. חשבו למשל על כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת, שנותנת לשערה להאפיר באין מפריע. אולי משום שהדימוי העצמי שלה אינו ניזון רק מדימוי הגוף(?).

פרופ' עדה יונת | האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' עדה יונת – לא צריכה לצבוע שיער

כל מנתח פלסטי סביר מברר את ציפיותיהם של המועמדים לניתוח. עניין בעייתי הרבה יותר הוא ההכשרה הפסיכולוגית של מנתחים פלסטיים. מעטים יחסית המקרים, שבהם מנתחים פלסטיים נועצים דרך-קבע באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. גם אם הניתוח מקבל את ה"הכשר" הפסיכיאטרי, תפקידו של הפסיכיאטר (שבמקרה של חלומות מפלסטיק הייתה חלק מהמכון בו נערכו הניתוחים) מצטמצם לרוב להערכה שהניתוח לא יגרום משבר פסיכוטי הכרוך בניתוק מהמציאות. 

יפה ועצובה

ד"ר ג'ניפרס, פסיכולוגית בעלת מרפאת ייעוץ  בבוורלי-הילס. המרפאה מיועדת באופן בלעדי לטיפול בנשים שעברו ניתוח פלסטי. על עלון הפרסומת שלה מתנוסס המשפט: "Now that I'm beautiful, why am I still so sad?" ("כעת, כשאני יפה, מדוע אני עדיין כה עצובה?"). לנשים, שפנו לד"ר ג'ניפרס, היה דבר אחד במשותף. הן ניגשו לניתוח פלסטי  לאחר שפקדו אותם אירועים קשים. בחלק מהמקרים בעליהן נטשו אותן לטובת נשים צעירות יותר. רבות מהן, שחיו חיי נישואין כושלים, היו משוכנעות שחיטוב גופן בעזרת ניתוח שאיבת שומן או טשטוש קמטים כאלה ואחרים ישפרו את מצבן. חטובות, חלקות ודיכאוניות הן פקדו את מרפאתה של ד"ר ג'ניפרס.

אז לפני שאתם רצים אל המנתח הפלסטי, הנה כמה טיפים לסיום:

 – השתמשו בפלאי הטכניקה הזו רק אם אתם חייבים!

 – אל תהססו להתייעץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש לפני הניתוח;

 – קל מאוד לייחס את כל קשיינו הרגשיים על  ה"צ'ופצ'יק של הקומקום" ולהשלות את עצמנו שחיינו ייראו אחרת;

 – זכרו שהמנתח הטוב ביותר אינו מומחה לבריאות הנפש;

 – תקנו אך ורק פגמים! מראה מבוגר וקמטים אינם פגמים כמו שיניים רקובות. הם שלב בהתפתחות שיש לקבלו.

 – אם קשה להשלים עימו, פנו לטיפול פסיכולוגי לשם כך.


הקבלה וההשלמה הפסיכולוגיות – ולא הניתוח הפלסטי – הם-הם השינוי!


 

שיתוף
  • Facebook
  • Google
  • הדפסה
  • אימייל
  • Twitter
  • LinkedIn
BDD OCD דימוי גוף הפרעת גוף דיסמורפית ניתוחים פלסטיים
« הקודם
הבא »

בואו לדבר על כך בפורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

בעזרת השאלון שלפניכם תוכלו להחליט האם לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקשר לתחושותיכם. אל השאלון יש להתייחס רק כהכוונה ראשונית והוא אינו נועד להחליף הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית הנערכת ע"י איש מקצוע פנים אל פנים


לעבור לעמוד שאלון דיכאן כאן
מאמר החודש
  • טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?
חדשות האתר
  • טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?
  • קשיים במציאת זוגיות
  • הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD)
  • מקומם של מנגנוני הגנה בטיפול פסיכולוגי
  • האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים עלינו?
  • הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה
  • בין הנפש לגוף | חרדת בריאות בתקופת הקורונה
  • הקורונה – נגיף הבדידות
  • עצרי, מניאק לפנייך
  • התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע
  • אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)
  • קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)
  • טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב | בדיחה גרועה או מציאות?
  • הפרעות חרדה: הכול נשאר במשפחה
  • הגיקים: קווים לדמותם של מתכנתים
  • כשחרדה פוגשת דיכאון
  • הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית
  • התאהבות: הפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה הקלינית
  • "ככה כך ולא אחרת…": על הפרעות כפייתיות
  • תאוות הניקיון: הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • בחירת בני-זוג לחיים
  • כמה זה עולה לנו? מחיר השייכות
  • מה לעשות? על מתן עצות בטיפול פסיכולוגי
  • הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD): לבטים באשר לבן הזוג המתאים
  • האם פסימיות היא בהכרח סימפטום של דיכאון?
  • איזה דיכאון? סוגי דיכאון והטיפול בהם
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD )
  • הנפש והרפש: טיפול נפשי וחיטוט עצמי
  • היפה והחנון: הפסיכולוגיה של המופנמות
  • הרהורים נוגים: על דיבורים ומעשים בהתמודדות עם דיכאון
  • איידספוביה
  • הצ'ופצ'יק של הקומקום: על הפרעת גוף דיסמורפית
  • לא לא כל-כך יפה ולא בת 16: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים
  • בגנות ובזכות הפסיכותרפיה: מיתוסים ומציאות
  • האם קרבה מולידה בוז?
  • חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם
  • טיפול בחוזקות: חיזוק היתרונות במקום תיקון החסרונות
  • על מסיכות שלנו: העמדת פנים בחיי היום-יום
  • "לבד על הגג – שבתות וחגים…"
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות
  • היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? – מבט שני
  • "בטיפול": מאצ'ו הולך לאיבוד
  • פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות
  • "הוא נעזב, הוא נושר בסתיו" – על גיל הבלות של הגבר
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • טקסט וקונטקס או דמגוגיה זולה: על "גלולות האושר" של אשרת קוטלר
  • פסימיזם, אופטימיזם וריאליזם: כוחה החיובי של חשיבה שלילית
  • פסיכותרפיה מהי?
  • אלו גישות קיימות בפסיכותרפיה?
  • למי מתאימות הגישות הטיפוליות השונות?
  • כיצד לבחור מטפל?
  • מי אתה, המטפל?
  • מהי "התנגדות" לטיפול?
  • האם הכול נשאר ביני ובין המטפל?
  • מה עדיף – השירות הציבורי או השוק הפרטי?
  • האם אני זקוק לטיפול תרופתי?
  • האם אני בדיכאון?
  • זה הסתיו עם הענן: על דיכאון עונתי
  • הגנת-יתר הורית כמחסום לעצמאות אישית
מאמרים אחרונים

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD)

הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה

הקורונה – נגיף הבדידות

טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב | בדיחה גרועה או מציאות?

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

קשיים במציאת זוגיות

הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD)

מקומם של מנגנוני הגנה בטיפול פסיכולוגי

האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים עלינו?

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD)

הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה

בין הנפש לגוף | חרדת בריאות בתקופת הקורונה

הקורונה – נגיף הבדידות

נושאים נוספים
  • דיכאון
  • טיפול
  • יחסים
  • חרדה ו-OCD
  • שאלות שכיחות

פרופ' גידי רובינשטיין

טל'   03-6969697   -   gidi.rubinstein@gmail.com   (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל