אני מציע מגוון הרצאות בנושאים מתחום הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה, המתאימות לאנשי טיפול וחינוך, ועדי עובדים, ארגונים מסחריים ואירועים חברתיים. ההרצאות משלבות תיאוריות פסיכולוגיות, תיאורי מקרים וממצאי מחקרים ומאפשרות 'טעימות' מהנעשה בחדר הטיפולים ובתחום הפסיכולוגיה בצורה מעניינת ומעשירה. חלק מהרצאותיי מיועדות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, אחרות מתאימות לקהל הרחב. ניתן גם להזמין הרצאות בנושאים לבחירתכם.

נושאים לדוגמה:

נרקיסיזם במאה ה-21: תופעה חברתית או הפרעה נפשית?

כיום, בעידן הסלפי ותכניות הריאליטי, כאשר אנשים כה רבים רודפים אחר פרסום, מעלים תמונות מחייהם האישיים ביותר לרשתות החברתיות, האם אכן יש מקום לדבר על "הפרעת אישיות נרקיסיסטית", הפרעה המופיעה במדריך האבחון וכוללת דרישה מוגזמת להערצה, פנטזיות על הצלחה בלתי מוגבלת, תחושת מיוחדות, תביעת זכויות מיוחדות, נצלנות, היעדר אמפתיה, קנאה והתנהגות יהירה? ההרצאה כוללת תיאוריות פסיכולוגיות על נרקיסיזם, ממצאי מחקרים שערכתי, סרטונים להמחשה ועוד.

פסימיות, אופטימיות ומה שביניהן: כוחה החיובי של חשיבה שלילית

בחברה המערבית קיים לחץ מתמיד להיות אופטימי, לחשוב חיובי ולחייך מתוך אמונה שאם אתה מחייך אל סביבתך, גם תרגיש יותר טוב. זאת כאשר אחוז הדיכאון הולך ועולה ומגיע לכדי 20% מהאוכלוסייה שסבלו מדיכאון לפחות פעם אחת בחיים והדיכאון נחשב מגיפה של המאה ה-21. פסימיות נחשבת אחד ממרכיבי הדיכאון, אך האם הדבר באמת כך? האם יש יתרונות דווקא לחשיבה שלילית? מה בין אופטימיות לאשליה? אולי אופטימיות מוגזמת עלולה לגרום לנו להירדם בשמירה ודווקא פסימיות מכתיבה תכנון תכניות מציאותיות לכל צרה שלא תבוא? ומי בכלל מציאותי יותר – האופטימיסטים או הפסימיסטים שבינינו? על כוחה החיובי של חשיבה שלילית.

פסיכולוגיה חיובית: העשיר השמח בחלקו   

מה בין 'חשיבה חיובית' ל'פסיכולוגיה חיובית'? בעוד ב'חשיבה חיובית' מופעל עלינו לחץ להיות אופטימיים ו'לחשוב חיובי' גם כשאיננו מסוגלים לכך – הפסיכולוגיה החיובית צמחה מתוך הפסיכולוגיה ההומניסטית. במקום לתקן את ה"פגמים" או את החלקים החלשים שלנו, ההתמקדות בפסיכולוגיה חיובית היא דווקא על העצמת החלקים החיוביים. הניסיון לתקן את הצדדים החלשים נוסה במשך שנים רבות בטיפול פסיכולוגי, ללא תוצאות משביעות רצון. לעומת זאת, העצמת הצדדים החלשים לא רק מבטיחה הגשמת הפוטנציאל האישי, אלא בסופו של יום, תורמת לדימוי העצמי הכולל שלנו. סיכויינו להצטיין במה שאנו טובים בו גדולים הרבה יותר מאשר סיכויינו לתקן את מה שאנו חלשים בו. הפסיכולוגיה החיובית אינה מעודדת את האדם "לחשוב חיובי" אלא לערוך "ספירת מלאי" של הדברים החיוביים בחייו, התמקדות בהם וניסיון להעצימם.

הנפש והרפש: חיטוט עצמי וטיפול פסיכולוגי

במשך שנים רבות יצא לטיפול הפסיכולוגי שם של חיטוט בנפש במטרה להגיע לתת-מודע ולהעלות חומר מודחק אל המודע. מחקרים רבים מצביעים על הנזק שבחיטוט עצמי (באנגלית rumination, שפירושה המילולי 'העלאת גירה'). בעברית אין תרגום מוצלח יותר לתופעה מאשר המילה השגורה בסלנג, 'חפירה'. על הנזק והתועלת שבכך. האם נשים אכן "חופרות" יותר מגברים? מתי נעודד 'חפירה' בטיפול ומתי נעודד את האדם למעשים? מה ההבדל בין גברים לנשים מבחינה זו? מה ההבדל בין doing ל-being? אלו הפרעות נפשיות מאופיינות על ידי חיטוט עצמי ואלו דווקא על ידי עשייה ללא מחשבה?

"הזולת הוא הגיהינום" (ז'אן-פול סארטר): על המתח בין אותנטיות ויחסים חברתיים

מה תעשי כשחברה שלך השקיעה זמן, אנרגיה וכסף רב בשמלה חדשה ואת חושבת שהיא איומה? האם תאמרי לה את האמת ורק את האמת כי בין חברות טובות צריכה להיות כנות? או שמא תאמרי איזה 'שקר לבן' ותתפעלי מהשמלה המחרידה? על הקונפליקט הזה בין אותנטיות לקומוניקציה בהרצאתנו זו. המתח בין הפרט לזולת, בין קונפורמיות והליכה בתלם מחשש 'מה יגידו?' ובין חיים אותנטיים המלווים לעתים בדידות נדבר בשיחתנו זו, תוך התייחסות לפילוסופיה ולפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטיות.

 

 

ועוד ועוד… נושאים לבחירתכם…

(התאמה לקהלי יעד שונים)