טיפול וייעוץ פסיכולוגי | פרופ' גידי רובינשטיין | תל-אביב
פרופ' גידי רובינשטיין - פסיכותרפיה
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
הפסיכולוגיה של הסליחה
ראשי » דיכאון » הפסיכולוגיה של הסליחה

הפסיכולוגיה של הסליחה

בימים אלה, כשחלק מהציבור הישראלי קם לבקש סליחות עם שחר, כשהימים הנוראים בפתח, כאשר אנחנו מצווים לבקש סליחה בכל מה שקשור ביחסים בין אדם לחברו, כדאי לחשוב לרגע על הסליחה מנקודת מבט פסיכולוגית.

התפיסה הפסיכואנאליטית

הטיפול הפסיכולוגי הפסיכודינאמי המסורתי נשען על מבנה האישיות עפ"י פרויד. במודל זה מחולקת האישיות לשלושה חלקים: הסתמי (ID), אותו חלק לא-מודע של האישיות שבו נמצאים דחפי המין והתוקפנות, האני העליון (SUPER EGO), שבו נמצאים הערכים והאיסורים החברתיים והמצפון והאני (EGO), שתפקידו לתווך בין הסתמי והמציאות (באיזה תנאים לגיטימי מבחינה חברתית לתת פורקן לדחפי המין והתוקפנות ובאיזה לא?) וכן בין דחפים אלה ובין האני העליון (מה מותר ומה אסור מבחינה מוסרית?)

מטרת הטיפול ברוב האנשים הסובלים מסימפטומים של חרדה ודיכאון המטרה היא להעלות את הדחפים והמשאלות הלא מודעות למודע, לתת לגטימציה לבטא כעסים על מי שפגע בנו, לפעמים אפילו להתעמת איתו ו"להחזיר" לו (אם בחדר הטיפולים ואם הלכה למעשה במציאות). באופן כללי, הנחת העבודה היא שהסימפטומים הנוירוטיים הללו נוצרו, בין היתר, כתוצאה מאני עליון נוקשה ומעניש מדיי ומטרת הטיפול להביא לשחרור, ליבראליזציה, של האני העליון, או במונחים של "הימים הנוראים", להפוך את האדם להיות מסוגל לסלוח לעצמו. דחפי המין והתוקפנות נתפסים גם הם כלגיטימיים. בטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית, למשל, לעיתים הענשתו או הבאתו למשפט, נתפסת כחלק מהתהליך הטיפולי. הנפגע חסר האונים מתמלא כוח מכך שהוא יכול להשיב מלחמה שערה באמצעים לגיטימיים שהעמידה לרשותו החברה (משטרה, בית משפט וכד'). לעיתים קרובות נשמעת טענה (בעיקר ע"י הורים של מטופלים) שהטיפול משניא את ההורה על המטופל באפשרו לבטא כלפיו כעס במקום כבוד והוקרת תודה. עוד אחת מהסיבות הרבות לכך שהדת והפסיכואנליזה נמצאות בקונפליקט רב-שנים.

כיצד, איפוא, מתיישבת תפיסה זו עם רעיון הסליחה והמחילה בין אדם לחברו?

המוסר הנוצרי

רק בעשורים האחרונים זכה תהליך הסליחה לתשומת לבם של חוקרים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכולוגיה החברתית. מאמרים וספרים פסיכולוגיים על נושא הסליחה החלו להופיע רק בשנות ה-80 של המאה ה-20. קודם לתקופה זו היה נעשה ניתוח תהליך הסליחה רק מנקודת מבט דתית ופילוסופית. אף שלא קיימת היום תמימות דעים באשר להגדרה הפסיכולוגית של תהליך הסליחה, קיים קונצנזוס באשר להכרה בתהליך זה, כתהליך פסיכולוגי, ופורסמו מספר מודלים המתארים את התהליך.

מודלים אלו הושפעו, רובם ככולם, מהמוסר הנוצרי, המבקר את המוסר היהודי, שלכאורה דוגל בנקמה ("עין תחת עין, שן תחת שן"). המוסר היהודי, יש לציין, קרוב הרבה יותר לתיאוריה הפסיכואנאליטית, הרואה את התוקפנות כדחף מולד, אך המוסר הנוצרי מבקר, כאמור, את הנטייה הטבעית של בני האדם להגיב בתוקפנות על תוקפנות. גם מחקרים בתחום הקרימינולוגיה מצביעים על כך שהמוטיבציה העיקרית של הקורבנות ואף של מערכת הענישה והצדק היא הנקמה. ישנם, אמנם, היבטים שיקומיים ביחס המערכת המשפטית לעבריינים, אך העונש (הנקמני במהותו) הוא דבר לגיטימי ואף חינוכי ("למען יראו וייראו").

לפי המוסר הנוצרי, המסר הוא דווקא לא לעשות עוול למי שעשה לך עוול, לא להיגרר לתגובה אלימה גם אם אתה מושא לאלימות.  הרעיון לפיו עדיף לשאת עוול מאשר לעשות עוול הוא, בעצם, רעיון סוקראטי, שבוטא כ-500 שנה לפני הולדת ישו. הביטוי הדרמאטי שמופיע בברית החדשה הוא הושטת הלחי השנייה. התגובה הטבעית היא להחזיר, אך הואיל והמטרה היא להישאר רגוע ולא לקחת חלק בפרובוקציה התוקפנית, המסר הוא לא להגיב לאלימות באלימות.

הפסיכולוגיה של הסליחה

ד"ר רוברט אנרייט מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון נחשב למי שביסס את מקומו של תהליך הסליחה במחקר הפסיכולוגי. הוא ייסד את המכון הבינלאומי לסליחה, יזם מחקרים פסיכולוגיים רבים בתחום זה ופיתח מודל תהליכי של 20 שלבים לסליחה. ד"ר אוורט וורטינגטון, מרצה וחוקר בתחום הסליחה, פיתח את מודל הפירמידה של הסליחה. בין השלבים במודל זה: היזכר בפגיעה; צור אמפתיה; המתנה האלטרואיסטית של סליחה; התחייב לסלוח; התמד בסליחה. ד"ר גיא פטיט מניו זילנד מספק בסיס לצורך וכן ליתרונות שבסליחה וכן לתהליך שבאמצעותו ניתן לסלוח. מחקרים הראו כי אנשים הסולחים לאחרים הם אנשים שמחים ובריאים יותר מאלה הנוטרים טינה.

מדהים לראות שתחום הפסיכולוגיה של הסליחה (psychology of forgiveness), המבוסס כאמור מבחינה פילוסופית על המוסר הנוצרי, הרחיק לכת עד כדי הכוונת הטיפול בתופעות כמו אלימות במשפחה ופגיעה מינית לכיוון של סליחה לתוקף, סליחה הנחשבת שלב בתהליך הריפוי הנפשי של הקורבן. הואיל ורוב נפגעי/ות התקיפה המינית הכירו את תוקפיהם ומאחר שלפי התפיסה הדתית המשפחה היא ערך עליון ולכן יש לשמור על "שלום בית" כמעט בכל מחיר – פסיכולוגים נוצרים רתמו את התהליך הטיפולי לשרת רעיון זה. הנפגעים והנפגעות מתבקשים בעצם "להושיט את הלחי השנייה" כשהם סולחים.

העידן החדש

בניגוד לפרויד, שראה גם את התוקפנות עצמה וגם את הנטייה להגיב אליה בתוקפנות כטבעיות, גם "העידן החדש" המבוסס על תפיסות בודהיסטיות קורא לסלחנות. הבודהיזם קורא ל-loving kindness. הרעיון הבסיסי אינו שכולנו חוטאים, כמו בנצרות, אלא שכולנו בורים וכולנו סובלים. המשותף לשתי התפיסות הוא הרעיון של הסבל האנושי הבסיסי. אנו יכולים באמת לראות שחלק גדול מחסידי "העידן החדש", ובעיקר אלה המוצאים בו נחמה, הם "פליטי" הטיפול הפסיכודינאמי הרואה את התוקפנות כלגיטימית. לעיתים קרובות מדובר באנשים המתקשים מאוד לקבל את הרעיון שתוקפנות היא טבעית, שיצר לב האדם רע מנעוריו, אנשים המתקשים מאוד להתמודד עם תוקפנותם שלהם עצמם והם מוצאים ברעיונות הבודהיסטיים מקום פסיכולוגי ורעיוני להכחיש את קיומה של התוקפנות בקרבם ואצל זולתם.

אתם תחליטו מה מדבר יותר אליכם. כמטפל, המוסר הנוצרי והתפיסה הבודהיסטית לנושא הסליחה נראים לי על-אנושיים ומעודדים הכחשה של התוקפנות המצויה בכולנו ואילו המסר היהודי לבקש סליחה ממי שפגענו בו (ולא מאיזה כוח עליון) כעולה בקנה אחד עם מטרות הטיפול הפסיכולוגי.

ד"ר גידי רובינשטיין הוא פסיכותראפיסט, מרצה בכיר לפסיכולוגיה בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ומנהל פורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס. כתובת אתר הבית שלו: https://www.giditherapy.co.il

שיתוף
  • Facebook
  • Google
  • הדפסה
  • אימייל
  • Twitter
  • LinkedIn
« הקודם
הבא »

בואו לדבר על כך בפורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

בעזרת השאלון שלפניכם תוכלו להחליט האם לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקשר לתחושותיכם. אל השאלון יש להתייחס רק כהכוונה ראשונית והוא אינו נועד להחליף הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית הנערכת ע"י איש מקצוע פנים אל פנים


לעבור לעמוד שאלון דיכאן כאן
מאמר החודש
  • חדש: עצרי, מניאק לפנייך
חדשות האתר
  • עצרי, מניאק לפנייך
  • התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע
  • גבולות או חומות? / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • "יותר קתוליים מהאפיפיור" / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • כזה ראה וקדש? / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • תשלום עבור שעות שבוטלו / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)
  • קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)
  • טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב: בדיחה גרועה או מציאות חדשה?
  • הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה
  • מפרוע לרגוע: הגיק – לא מרובע כמו שחשבנו – על אישיותם של מתכנתי מחשבים
  • כשחרדה פוגשת דיכאון: "מה יהיה?" – "יהיה רע": סקירה מקיפה על קומורבידיות בין דיכאון וחרדה
  • הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית: איך לא להשליך את התינוק עם המים?
  • הפסיכולוגיה של הרשע והציות
  • במי אנחנו מתאהבים ?
  • "ככה כך ולא אחרת…": על הפרעות כפייתיות
  • תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • האביר על הסוס הלבן: בחירת בני-זוג לחיים
  • כמה זה עולה לנו? מחיר השייכות
  • מה לעשות? על מתן עצות בטיפול פסיכולוגי
  • הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD): לבטים באשר לבן הזוג המתאים
  • האם פסימיות היא בהכרח סימפטום של דיכאון?
  • איזה דיכאון? סוגי דיכאון והטיפול בהם
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD )
  • הנפש והרפש: טיפול נפשי וחיטוט עצמי
  • היפה והחנון: הפסיכולוגיה של המופנמות
  • הרהורים נוגים: על דיבורים ומעשים בהתמודדות עם דיכאון
  • איידספוביה
  • הצ'ופצ'יק של הקומקום: על הפרעת גוף דיסמורפית
  • לא בת 16 ולא כל-כך יפה: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים
  • בגנות ובזכות הפסיכותרפיה: מיתוסים ומציאות
  • האם קרבה מולידה בוז?
  • חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם
  • טיפול בחוזקות: חיזוק היתרונות במקום תיקון החסרונות
  • על מסיכות שלנו: העמדת פנים בחיי היום-יום
  • "לבד על הגג – שבתות וחגים…"
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות
  • היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? – מבט שני
  • "בטיפול": מאצ'ו הולך לאיבוד
  • פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות
  • "הוא נעזב, הוא נושר בסתיו" – על גיל הבלות של הגבר
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • טקסט וקונטקס או דמגוגיה זולה: על "גלולות האושר" של אשרת קוטלר
  • פסימיזם, אופטימיזם וריאליזם: כוחה החיובי של חשיבה שלילית
  • פסיכותרפיה מהי?
  • אלו גישות קיימות בפסיכותרפיה?
  • למי מתאימות הגישות הטיפוליות השונות?
  • כיצד לבחור מטפל?
  • מי אתה, המטפל?
  • מהי "התנגדות" לטיפול?
  • האם הכול נשאר ביני ובין המטפל?
  • מה עדיף – השירות הציבורי או השוק הפרטי?
  • האם אני זקוק לטיפול תרופתי?
  • האם אני בדיכאון?
  • זה הסתיו עם הענן: על דיכאון עונתי
  • הגנת-יתר הורית כמחסום לעצמאות אישית
מאמרים אחרונים

התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע

הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה

כשחרדה פוגשת דיכאון: "מה יהיה?" – "יהיה רע": סקירה מקיפה על קומורבידיות בין דיכאון וחרדה

הפסיכולוגיה של הרשע והציות

תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי

עצרי, מניאק לפנייך

התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע

גבולות או חומות? / פרופ' עמנואל ברמן (C)

"יותר קתוליים מהאפיפיור" / פרופ' עמנואל ברמן (C)

כזה ראה וקדש? / פרופ' עמנואל ברמן (C)

התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע

אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)

קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)

הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה

מפרוע לרגוע: הגיק – לא מרובע כמו שחשבנו – על אישיותם של מתכנתי מחשבים

עצרי, מניאק לפנייך

הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה

פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות

הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD): לבטים באשר לבן הזוג המתאים

מכתב לך שולחת אמא

נושאים נוספים
  • דיכאון
  • טיפול
  • יחסים
  • חרדה ו-OCD
  • שאלות שכיחות

פרופ' גידי רובינשטיין

טל'   03-6969697   -   gidi.rubinstein@gmail.com   (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל