טיפול וייעוץ פסיכולוגי | פרופ' גידי רובינשטיין | תל-אביב
פרופ' גידי רובינשטיין - פסיכותרפיה
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • הרצאות
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • הרצאות
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
הפסיכולוגיה של הרשע והציות
ראשי » דיכאון » הפסיכולוגיה של הרשע והציות

הפסיכולוגיה של הרשע והציות

גבולות הציות

 שנה לאחר משפטו של אדולף אייכמן רצה סטנלי מילגרם לבחון את השאלה, האם ייתכן שאייכמן ומיליוני משתפי הפעולה האחרים בשואה רק ביצעו פקודות? מילגרם האמין כי השואה נבעה מאלמנטים וביקש לבחון את תגובותיהם של גרמנים לניסוי זה אל מול תגובותיהם של אמריקאים, שאמורים היו לשמש כקבוצת ביקורת. החוקר הסביר למשתתף בניסוי ולשחקן שהתחזה למשתתף נוסף בניסוי שהם עומדים להשתתף במחקר שבוחן את היעילות של מתן עונש על למידה. התפקידים חולקו כך שהמשתתף האמין שהוא קיבל את תפקיד ה"מורה" באופן אקראי, בעוד המשתתף השני, השחקן, קיבל את תפקיד ה"תלמיד". לאחר חלוקת התפקידים, המשתתף והשחקן קיבלו שוק חשמלי בעוצמה של 45 וולט, כשהם יושבים על כיסא שעליו ניתן לקשור את התלמיד. המורה קיבל מטלות זיכרון פשוטות על מנת להעבירן ובכל פעם שהתלמיד מבצע טעות, עליו לתת לו שוק חשמלי על ידי לחיצה על כפתור. נאמר לו שיש להעלות את עוצמת השוק ב-15 וולט לאחר כל טעות. למעשה לא ניתנים לתלמיד שוקים חשמליים כלל, אך התלמיד הגיב כאילו ניתנה לו מכת חשמל. כאשר הגיעו לעוצמת שוק של 150 וולט, השחקן ביקש שהניסוי יסתיים, ונענה ע"י החוקר כי על הניסוי להמשיך. השחקן המשיך והפגין כאב וחוסר נוחות גדולים יותר, והביע חשש לביטחונו האישי אם מכות החשמל יימשכו. ל"מורים" שביקשו להפסיק את ניסוי הסביר החוקר כי הוא, החוקר, לוקח על עצמו אישית את כל האחריות לתוצאות הניסוי ולביטחונו ושלומו של התלמיד, וכי על הניסוי להימשך. בסדרה הראשונה של הניסויים שערך מילגרם, 65% מהמשתתפים נתנו את השוק החשמלי הגבוה ביותר, בעוצמה של 450 וולט, על אף שרבים לא הרגישו בנוח לבצע זאת. קצתם פרצו בצחקוקים היסטריים תוך כדי ביצוע המטלה, אבל אף נבדק לא עצר לפני עוצמת שוק של 300 וולט. לאחר שהשלים את חלקו האמריקאי של הניסוי, היה מילגרם כה נרעש מתוצאותיו, עד כי ויתר על החלק הגרמני ופנה להתעמק בתוצאותיו. ואכן, בניתוח-על בשנת 2002 על מחקרים דומים שנערכו ברחבי העולם, נמצא כי שיעור המשתתפים שמעבירים את עוצמת השוק הגבוהה ביותר קבוע ונע בין 61% ל-66%. מגמה דומה עולה מניסוי הכלא של סטנפורד שערך זימברדו בשנת 1971 במטרה לדמות התנהגות בכלא, אשר יצא מכלל שליטה והופסק לאחר שישה ימים, כשחברתו של זימברדו הגיעה לצפות בניסוי, הייתה עדה להתאכזרות הסוהרים אל האסירים וערערה על הלגיטימיות המוסרית של הניסוי.

מנוס מחופש

אירועי מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי אירופה שימשו כר פורה למחקרים פסיכולוגיים רבים, שחלקם ביקשו להבין את גבול הציות לסמכות, גבולות הרשע, מנהיגות ועוד. אחד המושגים העיקריים בהקשר זה הוא "אישיות סמכותנית" (authoritarian personality) מצביעה על טיפוס אישיותי המאופיין ע"י אמונה בכניעה ובציות מוחלטים לסמכות, בין אם מדובר בכניעה לסמכות שלו ובין אם מדובר בכניעתו שלו לסמכות, לרוב של דמות מנהיגותית, תוך כדי דיכוי הכפיפים לו.

הפסיכואנליטיקאים תיאודור אדורנו, אלזה פרנקל-ברונסוויק, דניאל לווינסון ונוויט סנפורד ראו בבעלי אישיות מסוג זה אדם פשיסט אפשרי. הם כינו אותו "אישיות סמכותנית" על סמך כתבים מוקדמים יותר של הפסיכואנליטיקן אריך פרום, שהשתמש לראשונה במושג בספרו "מנוס מחופש", בו הוא מציין את הנטייה לסמכותניות כאחד המנגנונים לבריחה מפני חופש הטומן בחובו פוטנציאל לקיום אינדיבידואלי אך בודד, הגורם לו לחבור אל כוחות גדולים וחזקים ממנו שיספקו לו תחושת שייכות וביטחון. הואיל וההשפעות ההיסטוריות על התיאוריה שלהם כללה את עליית הפשיזם בשנות ה-30 של המאה ה-20, מלחמת העולם השנייה והשואה – הרי שמרכיב מרכזי ב"אישיות הסמכותנית" היא נטייה להיות מושפע ע"י אידיאולוגיה פוליטית אנטישמית ואנטי-דמוקרטית. גוף הידע הגדול שלהם (הידוע כאסכולת ברקלי) התמקד בעיקר בדעות קדומות מנקודת מבט פסיכואנליטית (בעיקר זו של פרויד ופרום).

האישיות הסמכותנית

לפי פרויד, מורכבת האישיות משלושה חלקים עיקריים: ה"סתמי" (id), הכולל את דחפי המיניות והתוקפנות הדורשים סיפוק כאן ועכשיו, ה"אני" (ego), שתפקידו לפקח על דחפים אלו בהתאם למה שמאפשרת הסביבה ולמה שמותר מבחינה מוסרית ו"האני העליון" (ה"מצפון"), הכולל את הצווים המוסריים החברתיים. אדורנו וחבריו ראו את האישיות הסמכותנית כבעלת "אני עליון" ("מצפון") נוקשה המפקח על "אני" חלש שאינו מסוגל להתמודד עם דחפיו החזקים של הסתמי. העימותים התוך-נפשיים הנובעים ממבנה אישיות זה גורמים לאדם לחוש חוסר ביטחון אישי, המתבטא בצורך של האני העליון לדבוק בנורמות שמרניות הנכפות מבחוץ ובדמויות וגורמי סמכות האוכפים נורמות אלו (ציות סמכותני). השלכה, אחד ממנגנוני ההגנה של ה"אני", נכנס לפעולה בכך שהאדם נמנע מלייחס לעצמו את הדחף שמעורר את החרדה, ע"י התקתו לקבוצות מיעוט "נחותות" בתרבות נתונה, תוך אמונה בערכים שיפוטיים (עוצמה וקשיחות) ונוקשים (סטראוטיפיים). בנוסף לכך, קיימת השקפה צינית על האנושות וצורך בכוח וקשיחות הנובעים מחרדות הנוצרות ע"י כשלים נתפסים בנורמות השמרניות של החברה (הרסנות וציניות). מאפיינים אחרים של אישיות זו כוללים נטייה כללית להתמקד באנשים המפירים את הערכים השמרניים ובנטייה לפעול כלפיהם בקשיחות (תוקפנות סמכותנית), התנגדות כללית לנטיות סובייקטיביות או דמיוניות (אנטי-אינטרוספקציה – הימנעות מלהתבונן אל תוך עצמך), נטייה להאמין באמונות טפלות ודאגה מופרזת בקשר להפקרות מינית.

מבחינת התפתחות הילד, עיצוב האישיות הסמכותנית מתרחש בצורה חזקה בשנים הראשונות לחיים ע"י יחסי הורות היררכיים, סמכותניים ונצלניים ומבנה משפחה שמרני. הורים בעלי צורך עז בשליטה, השולטים בילדי ומאיימים עליו בצורה קשוחה ותובעים ציות להתנהגויות שמרניות תוך שימוש באיומים – כל אלה מאיצים את התפתחות התכונות המאפיינות את האישיות הסמכותנית. בנוסף, ההורים מאופיינים ע"י עיסוק-יתר במעמד חברתי ומשדרים זאת לילד במונחים של כללים נוקשים ומוחצנים נוקשים. כתוצאה מכך, הילד סובל מתחושות מודחקות של טינה ותוקפנות כלפי הוריו, אך הואיל ואסור למתוח עליהם ביקורת, הוא עושה אידאליזציה שלהם ומגלה כלפיהם יראת כבוד. כקלינאי נתקלתי בתופעה זו בקרב מספר מטופלים בוגרים צעירים שגדלו במשפחות שמרניות שפגעו בהתפתחותם התקינה, אך יראת הכבוד העצומה שחשו כלפי ההורים והאיסור לבטא ביקורת כלפיהם, אפילו ברגש ובמחשבה בגיל הבגרות, היוותה מכשול משמעותי בהתקדמות הטיפול.

אלפרד אדלר מציין גם את השאיפה לכוח על הזולת כתכונה נוירוטית מרכזית נוספת, המופיעה בדרך כלל כפיצוי-יתר תוקפני של תחושות נחיתות וחוסר משמעות של האדם כתוצאה מהיחס ההורי המדכא. לפי השקפה זו, חש האדם הסמכותני צורך עז לשלוט ולהוכיח עליונות על הזולת כתוצאה מראיית העולם כמורכב מאויבים, חוסר שוויון, היעדר אמפתיה והיעדר רווח הדדי.

השאלון המוכר ביותר למדידת סמכותנות של החוקרים שפיתחו את התיאוריה הוא סולם ה-F, שנועד לתאר סדרת אמונות הקשורות לסמכותנות בלי לציין במפורש שמות של קבוצות מיעוט, אשר כלפיהן מכוונות הדעות הקדומות (למשל, יהודים, שחורים וכו'). על מדד זה ועל התיאוריה העומדת מאחוריו נמתחו ביקורות שונות. בין היתר, נטען שהעובדה שכל הפריטים מנוסחים באותו כיוון, כך שהסכמה עמם מבטאת סמכותנות גבוהה, מטה את התוצאות לכיוון הגבוהה. כן נטען שהתאוריה והשאלון מתייחסים רק לסמכותניות של הימין הפוליטי, בעוד שנוקשות ועמדות קיצוניות קיימות גם בצד השני של הקשת הפוליטית. בתגובה לכך, נערכו ניסיונות רבים לפתח מדדים שיהיו ניטרליים לתוכן של העמדה וימדדו נוקשות באשר היא (למשל, מדד הדוגמטיזם או מדד אי-הסובלנות לעמימות).

הערכה ממשית של 16 פושעים נאציים שהועמדו לדין במשפטי נירנברג גילתה שהציונים של הנבדקים היו גבוהים בשלושה מממדי השאלון (אנטי-אינטרוספקציה, אמונות טפלות וסטראוטיפים והשלכתיות). אם נחזור לניסויי מילגרם, שהוצגו בתחילת המאמר, יש לציין שבאחד המחקרים מילאו המשתתפים גם את שאלון הסמכותנות ונמצא שככל שרמת הסמכותנות שלהם הייתה גבוהה יותר, ההיענות להוראות הנסיין הייתה גבוהה יותר, ממצא התומך בתוקף של השאלון הבודק תכונת אישיות להתנהגות צייתנית הלכה למעשה.

תיאוריות ומחקרים נוספים

בין הניסיונות להתמודד עם הביקורת על התיאוריה ועל שאלון הסמכותנות בולטת סדרת מחקריו של הפסיכולוג הקנדי בוב אלטמייר, אשר פיתח שאלון שנועד לבדוק "סמכותניות ימנית" ולא סמכותנות כתכונת אישיות כוללת. המדד כולל שלושה ממדים: ציות לסמכות לגיטימית, תוקפנות כלפי מיעוטים ודבקות בערכים ובאמונות של המנהיג. קוסטה ומקריי, שפיתחו את שאלון חמש התכונות הגדולות של האישיות – שהוא אחד השאלונים המקובלים ביותר בשימוש בחקר האישיות – מדווחים על קשר שלילי בין סולם הסמכותנות של אלטמייר ובין פתיחות לחוויה, ממצא התומך בטענת התיאוריה המקורית.

מאוחר יותר הציעו החוקרים ג'וסט, גלזר, קרוגלסנקי וסולוווי שסמכותנות, סמכותנות ימנית ומבנים דומים של שמרנות פוליטית הם צורה של עמדה חברתית המדגישה התנגדות לשינוי והצדקת אי-שוויון.  כן נמצא שלאנשים שמרניים יש צורך לנהל אי-ודאות ואיום בעזרת מניעים מצביים (למשל, חתירה לביטחון ושליטה בהיררכיות חברתיות) ומניעים מערכתיים (למשל, ניהול טרור והערכה עצמית).

בכל ספר לימוד מופיע פרויד כתיאורטיקן הפסימיסטי והדטרמינסטי ביותר. יתכן שזוועות השואה היוו ביטוי קיצוני הן לרוע והן לציות האנושי. ואולם, המחקרים הפסיכולוגיים הרבים שנערכו בהשראת השואה, כמו גם כל מהדורת חדשות כמעט, הכוללת דיווח על תקיפה מינית, בעיקר של בעלי שררה, מעידים כאלף עדים על כך שהן התוקפנות והן הציות הן תכונות אנושיות בסיסיות.

בואו לדבר על כך בפורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות באתר דוקטורס 

Image result for ‫פורומים של דוקטורס‬‎
פרופ' גידי רובינשטיין, מנהל פורום "פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות"

Image result for ‫פורומים של דוקטורס‬‎

 

שיתוף
  • Facebook
  • Google
  • הדפסה
  • אימייל
  • Twitter
  • LinkedIn
אישיות אריך פרום דוגמטיזם זיגמונד פרויד נוקשות סמכותניות פסיכואנליזה פסימיות קונפורמיות שואה
« הקודם
הבא »

בואו לדבר על כך בפורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

בעזרת השאלון שלפניכם תוכלו להחליט האם לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקשר לתחושותיכם. אל השאלון יש להתייחס רק כהכוונה ראשונית והוא אינו נועד להחליף הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית הנערכת ע"י איש מקצוע פנים אל פנים


לעבור לעמוד שאלון דיכאן כאן
מאמר החודש
  • חדש: עצרי, מניאק לפנייך
חדשות האתר
  • עצרי, מניאק לפנייך
  • התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע
  • גבולות או חומות? / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • "יותר קתוליים מהאפיפיור" / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • כזה ראה וקדש? / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • תשלום עבור שעות שבוטלו / פרופ' עמנואל ברמן (C)
  • איך להתמודד עם חרדת בחינות?
  • אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)
  • קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)
  • עשרת הדברות לשליטה בכעסים (Anger Management/Control)
  • טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב: בדיחה גרועה או מציאות חדשה?
  • הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה
  • מפרוע לרגוע: הגיק – לא מרובע כמו שחשבנו – על אישיותם של מתכנתי מחשבים
  • כשחרדה פוגשת דיכאון: "מה יהיה?" – "יהיה רע": סקירה מקיפה על קומורבידיות בין דיכאון וחרדה
  • הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית: איך לא להשליך את התינוק עם המים?
  • הפסיכולוגיה של הרשע והציות
  • במי אנחנו מתאהבים ?
  • "ככה כך ולא אחרת…": על הפרעות כפייתיות
  • תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • האביר על הסוס הלבן: בחירת בני-זוג לחיים
  • כמה זה עולה לנו? מחיר השייכות
  • מה לעשות? על מתן עצות בטיפול פסיכולוגי
  • הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD): לבטים באשר לבן הזוג המתאים
  • האם פסימיות היא בהכרח סימפטום של דיכאון?
  • איזה דיכאון? סוגי דיכאון והטיפול בהם
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD )
  • הנפש והרפש: טיפול נפשי וחיטוט עצמי
  • היפה והחנון: הפסיכולוגיה של המופנמות
  • הרהורים נוגים: על דיבורים ומעשים בהתמודדות עם דיכאון
  • איידספוביה
  • הצ'ופצ'יק של הקומקום: על הפרעת גוף דיסמורפית
  • לא בת 16 ולא כל-כך יפה: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים
  • בגנות ובזכות הפסיכותרפיה: מיתוסים ומציאות
  • האם קרבה מולידה בוז?
  • חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם
  • טיפול בחוזקות: חיזוק היתרונות במקום תיקון החסרונות
  • על מסיכות שלנו: העמדת פנים בחיי היום-יום
  • "לבד על הגג – שבתות וחגים…"
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות
  • היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? – מבט שני
  • "בטיפול": מאצ'ו הולך לאיבוד
  • פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות
  • "הוא נעזב, הוא נושר בסתיו" – על גיל הבלות של הגבר
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • טקסט וקונטקס או דמגוגיה זולה: על "גלולות האושר" של אשרת קוטלר
  • פסימיזם, אופטימיזם וריאליזם: כוחה החיובי של חשיבה שלילית
  • פסיכותרפיה מהי?
  • אלו גישות קיימות בפסיכותרפיה?
  • למי מתאימות הגישות הטיפוליות השונות?
  • כיצד לבחור מטפל?
  • מי אתה, המטפל?
  • מהי "התנגדות" לטיפול?
  • האם הכול נשאר ביני ובין המטפל?
  • מה עדיף – השירות הציבורי או השוק הפרטי?
  • האם אני זקוק לטיפול תרופתי?
  • האם אני בדיכאון?
  • זה הסתיו עם הענן: על דיכאון עונתי
  • הגנת-יתר הורית כמחסום לעצמאות אישית
מאמרים אחרונים

התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע

איך להתמודד עם חרדת בחינות?

הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה

כשחרדה פוגשת דיכאון: "מה יהיה?" – "יהיה רע": סקירה מקיפה על קומורבידיות בין דיכאון וחרדה

תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי

התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע

איך להתמודד עם חרדת בחינות?

אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)

קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)

הפרעות חרדה – הכול נשאר במשפחה

פסיכופתולוגיה התתפתחותית: קיבעון בשלב הפאלי

LOCUS OF CONTROL AND HELPLESSNESS: GENDER DIFFERENCES AMONG BEREAVED PARENTS

The big five among male and female students of different faculties

Two behavioural indicators of dependency and the Five-Factor Model of personality

NARCISSISM IN THE THIRD MILLENNIUM: PERSONALITY DISORDER OR CULTURAL PHENOMENON?

נושאים נוספים
  • דיכאון
  • טיפול
  • יחסים
  • חרדה ו-OCD
  • שאלות שכיחות

פרופ' גידי רובינשטיין

טל'   03-6969697   -   gidirubi@netvision.net.il   (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל