טיפול וייעוץ פסיכולוגי | פרופ' גידי רובינשטיין | תל-אביב
פרופ' גידי רובינשטיין - פסיכותרפיה
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • דיכאון
  • חרדה ו-OCD
  • יחסים
  • טיפול
  • זהות מינית
  • כתבות ברשת
  • ראיונות
  • צור קשר
מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות
ראשי » דיכאון » מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות

מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות

חג הפסח, הנחגג בימים אלה, מבטא את היציאה מעבדות לחירות. הקונוטציה הראשונה של המילה "חירות" היא של שחרור מכבלים, של חופש חסר גבולות שאין לו מחיר. זה נכון, אולי, כשמדובר בילדים שיוצאים לחופש הגדול. רק במחשבה שנייה, אולי, נגלה שהחופש כרוך בנטילת אחריות ולעיתים דווקא ה"עבדות" משחררת אותנו מאחריות והופכת את החיים קלים הרבה יותר, גם אם הם נחווים כקשים. החופש, כך נראה, מפחיד אותם. מטופלים לא מעטים פונים לפורום, כשהם מרגישים לכודים דווקא בקשר טיפולי, שהם חווים כבלתי-יעיל, ועם זאת חוששים מאוד לעזבו, קרי: לצאת לחופשי, או, פחד שיותר מובן, לצאת לעצמאות.

בניגוד ל"יציאה לחופשה", "חופש" במובן הפסיכולוגי של המילה, טומן בחובו אחריות. בספרו "מנוס מחופש" מתאר אריך פרום את המנגנונים שבאמצעותם מעדיף האדם לשעבד את עצמו למסגרות המבטיחות שייכות וביטחון על חשבון העצמאות והחופש שלו.

הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית רואה באדם יצור חופשי, שיכול לבחור לעצמו את דרך חייו. לפי גישה זו, האדם חשוף לאפשרויות רבות לגילוי העולם ולהתייחסות אליו ועליו להישאר פתוח אליהן ולא להגביל את עצמו לציפיות החברה. "מה יגידו?" הוא נושא, המלווה מטופלים רבים, בעיקר מטופלים קונפורמיים הסובלים מרמה זו או אחרת של דיכאון, עבדים של החברה המגנה עליהם ועם זאת, מגבילה את חירותם. חלק ממטופלי הדיכאוניים נשלטים ע"י צווי החברה במידה כזו שהם מתקשים לזהות את רצונותיהם שלהם.

טענות הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית עלולה להיראות מוגזמות. כיצד אפשר לטעון שלאדם יש חופש מוחלט להיות כל מה שהוא רוצה? אולי גל העלייה מחבר המדינות ממחיש יותר מכול את העובדה שיש לא מעטים הנאלצים לעסוק בעבודות הרחוקות מאוד מלהגשים את כישוריהם. אלא שכוונת הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית היא שיש לאדם חופש בחירה ולא כל האפשרויות מוגדרות מראש. הגישה הפסיכואנליטית, למשל, היא גישה דטרמיניסטית מאוד, הרואה את חייו של האדם בהווה כמוכתבים במידה רבה ע"י עברו, כאשר השינויים האפשריים בטיפול פסיכולוגי הם איטיים והדרגתיים מאוד. הגישה האקסיסטנציאליסטית מאפשרת חופש בחירה גדול הרבה יותר, חופש שבצידו אחריות רבה: האדם חייב ליצור מתוכו, לגלות את אפשרויותיו, ולא להסתפק בבחירה מתוך אפשרויות קבועות מראש. אישה הלכודה בחיי נישואין אומללים ושוקלת גירושין, או מטופל המרגיש לכוד בתוך קשר טיפולי חסר תועלת להרגשתו, מוותרים על חופש הבחירה שלהם כדי להרגיש בטוחים. כלא הוא אכן מקום נורא, אך גם מאוד בטוח, מאוד ודאי, מקום שאף פעם לא נישאר בו לבד – אותו לבד מפחיד המשאיר אנשים כה רבים במסגרות חיים מגבילות. לאדם הלכוד בקשר כזה נדמה שהוא רואה את כל האפשרויות הקיימות ומחליט מתוך חוסר ברירה, אך חוסר ברירה זה מדומה, שכן תמיד פתוחה בפני האדם האפשרות להמציא משהו חדש, או להעניק משמעות חדשה למשהו קיים.

ויקטור פרנקל, פסיכולוג שאיבד את כל משפחתו במחנות ההשמדה, עסק רבות במשמעות החיים של אלה שהצליחו לשרוד את זוועות השואה לעומת אלה שלא שרדו אותה. הוא פיתח גישה טיפולית, לוגותרפיה, שלפיה גם אם אדם נמצא בנסיבות חיים מגבילות מאוד, הוא יכול להקנות לחייו משמעות חדשה. פרנקל יוצא נגד הגישה הפסיכואנליטית, המעודדת את המטופל להסתכל כל הזמן לתוך עצמו ולבחון את מניעיו, ודוחף את המטופל להסתכל החוצה, אל האפשרויות הגלומות במציאות הסובבת אותו. אחת המטופלות הדיכאוניות שלו נהגה להאשים את אמה במצבה, אולי על רקע הטיפול הפסיכואנליטי שעברה. פרנקל מנע ממנה את הנבירה בעצמה בכך שחייב אותה להיות חונכת בהתנדבות של נערה דיכאונית, שגם היא סובלת מיחסים קשים (אך בטוחים) עם אמה. כך נשארה המטופלת מחוברת אל קשייה, אך במקום לעסוק בעצמה (תכונה המאפיינת רבים מהסובלים ממצוקה נפשית), היא עסקה בזולת ודיכאונה הוקל.

חופש הבחירה, לפי הפסיכולוגיה האקסיסטנציאליסטית, אמנם מוחלט, אך עם זאת הוא קיים בתוך מסגרת נתונה, הנקראת "קרקע הקיום", שמתוכה יכול האדם לצמוח לכיוונים שונים. עם זאת, עליו להישאר מודע אליה. כך, למשל, נטייה מינית עשויה להיות חלק מקרקע הקיום של האדם, והיא קובעת חלק מאפשרויות המימוש שלו. ככל שהאדם ינסה להתנגד לקרקע הקיום שלו, כמו למשל הומוסקסואל שינסה להתגבר על נטייתו המינית וייאלץ את עצמו לקיים יחסי מין עם נשים, שאליהן אינו נמשך, כך הוא ימצא עצמו מוגבל יותר. חופש הבחירה קיים בתוך קבלה של מגבלות המציאות.

חופש בלתי-מוגבל נושא עימו אחריות בלתי-מוגבלת. האדם החופשי אינו יכול להטיל את האחריות לגורלו על אף אדם אחר. כל בחירה שהוא עושה היא בחירה שלו בלבד. זוהי אחריות כבדה, ולעיתים קרובות האדם מנסה להימלט ממנה ולהפקיד את גורלו בידי כוחות אחרים. מכורים לסמים, לאלכוהול או להימורים, למשל, תופסים את עצמם כנשלטים ע"י כוח חיצוני. גם האדם הדיכאוני נכשל בנטילת אחריות לכל אפשרויות ההתייחסות לעולם, המהוות את העצמי האמיתי שלו. כתוצאה מכך אין לקיומו מעמד עצמאי, והוא נופל טרף לדרישות, לרצונות ולציפיות של אחרים. מטופלים כאלה מנסים להתאים את עצמם לציפיות הזולת ככל האפשר, וזאת כדי לא להפסיד את ההגנה והאהבה של סביבתם. אבל ככל שהם מרשים לאחרים לשלוט בתחושותיהם, בפעולותיהם ובתפיסותיהם, כן גוברים רגשות האשמה הנוראים של המטופל הדיכאוני על כך שלא הגשים את מאווייו האותנטיים. האשמותיו העצמיות הבלתי פוסקות מקורן באשמה קיומית. ככל שפתיחותו לעולם קטנה יותר גוברת האשמה הקיומית שלו.

שיתוף
  • Facebook
  • Google
  • הדפסה
  • אימייל
  • Twitter
  • LinkedIn
אחריות אינדיבידואליות אקזיסטנציאליזם בדידות דיכאון דכאון חופש בחירה טיפול אקזיסטנציאלי טיפול פסיכולוגי פילוסופיה פסיכולוגיה פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית קולקטיביות קונפורמיות תלות
« הקודם
הבא »

בואו לדבר על כך בפורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

בעזרת השאלון שלפניכם תוכלו להחליט האם לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקשר לתחושותיכם. אל השאלון יש להתייחס רק כהכוונה ראשונית והוא אינו נועד להחליף הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית הנערכת ע"י איש מקצוע פנים אל פנים


לעבור לעמוד שאלון דיכאן כאן
מאמר החודש
  • טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?
חדשות האתר
  • טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?
  • כשלים פסיכולוגיים בחיפוש זוגיות
  • הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder, GAD)
  • מקומם של מנגנוני הגנה בטיפול פסיכולוגי
  • האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים עלינו?
  • הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה
  • בין הנפש לגוף | חרדת בריאות בתקופת הקורונה
  • הקורונה – נגיף הבדידות
  • עצרי, מניאק לפנייך
  • התעמרות בעבודה: סימביוזה בין הפוגע לנפגע
  • אולי אנחנו באמת לא מתאימים? מה בין אי-התאמה בזוגיות ובין הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD)
  • קווים מנחים של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (APA) לטיפול בהפרעה כפייתית (OCD)
  • טיפול פסיכולוגי באמצעות מחשב | בדיחה גרועה או מציאות?
  • הפרעות חרדה: הכול נשאר במשפחה
  • הגיקים: קווים לדמותם של מתכנתים
  • כשחרדה פוגשת דיכאון
  • הטיפול בהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית
  • במי אנחנו מתאהבים?
  • "ככה כך ולא אחרת…": על הפרעות כפייתיות
  • תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • האביר על הסוס הלבן: בחירת בני-זוג לחיים
  • כמה זה עולה לנו? מחיר השייכות
  • מה לעשות? על מתן עצות בטיפול פסיכולוגי
  • הפרעה טורדנית-כפייתית ביחסים (ROCD): לבטים באשר לבן הזוג המתאים
  • האם פסימיות היא בהכרח סימפטום של דיכאון?
  • איזה דיכאון? סוגי דיכאון והטיפול בהם
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD )
  • הנפש והרפש: טיפול נפשי וחיטוט עצמי
  • היפה והחנון: הפסיכולוגיה של המופנמות
  • הרהורים נוגים: על דיבורים ומעשים בהתמודדות עם דיכאון
  • איידספוביה
  • הצ'ופצ'יק של הקומקום: על הפרעת גוף דיסמורפית
  • לא לא כל-כך יפה ולא בת 16: על הסיכונים הפסיכולוגיים בניתוחים פלסטיים
  • בגנות ובזכות הפסיכותרפיה: מיתוסים ומציאות
  • האם קרבה מולידה בוז?
  • חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם
  • טיפול בחוזקות: חיזוק היתרונות במקום תיקון החסרונות
  • על מסיכות שלנו: העמדת פנים בחיי היום-יום
  • "לבד על הגג – שבתות וחגים…"
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • מעבדות לחירות: על חופש בחירה, אחריות ובדידות
  • היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? – מבט שני
  • "בטיפול": מאצ'ו הולך לאיבוד
  • פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות נפשיות: הצד האפל של ההצטיינות
  • "הוא נעזב, הוא נושר בסתיו" – על גיל הבלות של הגבר
  • הפסיכולוגיה של הסליחה
  • טקסט וקונטקס או דמגוגיה זולה: על "גלולות האושר" של אשרת קוטלר
  • פסימיזם, אופטימיזם וריאליזם: כוחה החיובי של חשיבה שלילית
  • פסיכותרפיה מהי?
  • אלו גישות קיימות בפסיכותרפיה?
  • למי מתאימות הגישות הטיפוליות השונות?
  • כיצד לבחור מטפל?
  • מי אתה, המטפל?
  • מהי "התנגדות" לטיפול?
  • האם הכול נשאר ביני ובין המטפל?
  • מה עדיף – השירות הציבורי או השוק הפרטי?
  • האם אני זקוק לטיפול תרופתי?
  • האם אני בדיכאון?
  • זה הסתיו עם הענן: על דיכאון עונתי
  • הגנת-יתר הורית כמחסום לעצמאות אישית
מאמרים אחרונים

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה

הקורונה – נגיף הבדידות

כשחרדה פוגשת דיכאון

תאוות הניקיון – ההבדל בין אובססיה לתפקוד נורמלי

טיפול תרופתי ופסיכולוגי בדיכאון וחרדה: שילוב מנצח?

האם מנגנוני ההגנה באמת מגנים עלינו?

הפעלה התנהגותית לטיפול בדיכאון וחרדה

בין הנפש לגוף | חרדת בריאות בתקופת הקורונה

הקורונה – נגיף הבדידות

נושאים נוספים
  • דיכאון
  • טיפול
  • יחסים
  • חרדה ו-OCD
  • שאלות שכיחות

פרופ' גידי רובינשטיין

טל'   03-6969697   -   gidi.rubinstein@gmail.com   (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל